זכויות עובדים/ות במילואים

  1. חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (להלן: "החוק") אוסר לפטר עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו של שירות המילואים.
  2. בנוסף, החוק אוסר לפטר עובד מכל סיבה שהיא – בתקופת היותו במילואים, ללא היתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון. כמו כן חל איסור פיטורי עובד ששרת במילואים מעל יומיים ברציפות – גם במהלך 30 ימים מתום שירות המילואים אלא בהיתר מוועדת התעסוקה.
  3. בהתאם לחוק כפיטורים ייחשב גם אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה (תקופה מוגדרת מראש שתאריך ההתחלה והסיום שלה מצוינים בחוזה) שהוא אחד מאלה:·  חוזה עבודה לתקופה קצובה של 12 חודשים או יותר.·  חוזה עבודה לתקופה הפחותה מ 12 חודשים שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה לפני ובסמוך לתחילת תוקפו של החוזה.
  4. הרחבת ההגנה מפני פיטורים ל 60 ימים–  בעקבות הסכם קיבוצי למשרתי מילואים ובני זוגם שנחתם בין ההסתדרות לבין נשיאות המגזר העסקי ואשר ניתן לו צו הרחבה ( תוקף עד  31.12.24) מעסיק של עובד שנעדר בשל שירות מילואים במשך 60 ימים ומעלה במהלך תקופת ההסכם (7.10.23 – 31.12.24) לא יפטרו גם בתקופה של 30 הימים העוקבים ל – 30 הימים שלאחר תום שירות המילואים לפי חוק חיילים משוחררים (כלומר גם בימים 31-60 לאחר תום המילואים) אלא אם קבל אישור לכך מוועדת פיקוח, ובהתקיים שני תנאים מצטברים שהמעסיק הוכיח: אם הפיטורים אינם בשל שירות המילואים וכן אם מתקיימים טעמים מיוחדים להתיר את הפיטורים.
  5. לסיכום, חל איסור לפטר עובד שנעדר בשל שירות מילואים בשירות המילואים, וכן במילואים מעל יומיים גם ב 30 הימים לאחר תום המילואים – ללא קבלת היתר מוועדת תעסוקה לפי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה). כמו כן, חל איסור לפטר עובד שנעדר בשל שירות מילואים 60 ימים ומעלה בתקופת ההסכם, גם בימים ה 31-60 שלאחר תום המילואים וזאת ללא קבלת אישור מוועדת הפיקוח. הפניה לוועדת הפיקוח תיעשה באמצעות דוא"ל VaadatPikuachMiluim@labor.gov.il
  6. ככל שיש מחלוקת בין המעסיק לבין העובד בקשר לפיטורים, וועדת הפיקוח תכריע בכך תוך 14 ימים, לאחר שפנתה לקבל את תגובת העובד.
  7. ככל שאין מחלוקת בין המעסיק לעובד, לא תדון הוועדה בעניין, ותודיע על כך לעובד ולמעסיק תוך 5 ימים.
  8. הקפאת פיטורים – פיטורים בניגוד לצו ההרחבה לא ייכנסו לתוקף עד להכרעתה של ועדת הפיקוח או עד להודעתה כי אין חילוקי דעות בין העובד והמעסיק.
  9.  במקביל חל איסור אפליה, לרבות בתנאי העבודה ובפיטורי עובד שהוא חייל מילואים בשל שירות מילואים מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ותביעה בעניין זה ניתן להגיש בבית הדין האזורי לעבודה.

לעניין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפגע מעסיק בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד בלא היתר מוועדת התעסוקה גם בתקופה של שלושים ימים לאחר תום שירות המילואים;

פגיעה בהכנסה – פגיעה למעט כזו החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי, או פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובד בהתאם לתפוקת עבודתו, ובלבד שהפגיעה בתפוקת עבודתו לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק.

עובד שפוטר ללא היתר רשאי לתבוע את המעסיק בהגשת תביעה לוועדת התעסוקה במשרד הביטחון ובנוסף להגיש תלונה נגד המעסיק ביחידת האכיפה של חוקי העבודה במשרד העבודה.

ועדת התעסוקה מוסמכת להחליט על –

·  מתן צו המורה למעסיק להחזיר את העובד לעבודה.

·  מתן צו המורה למעסיק לשלם פיצויים בסכום השווה ל- 5 פעמים השכר שקיבל או שהיה זכאי לקבל עבור חודש העבודה הסמוך לפיטוריו, או בסכום השווה ל-5 פעמים השכר הממוצע במשק לפי הגבוה מהם, או מטעמים מיוחדים לפסוק פיצויים בסכום אחר שתקבע.

·  מתן צו משולב – להחזרה לעבודה ולמתן פיצויים.

על החלטת וועדת התעסוקה ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה תוך 20 ימים ממועד מסירת ההחלטה לצדדים.

משרד הביטחון מפעיל מערך סיוע משפטי חינמי הניתן על-ידי עורכי דין מומחים בדיני עבודה  לחיילי מילואים שפוטרו מעבודתם עקב שירות המילואים בכפוף לתנאים.

למידע נוסף ניתן לפנות למוקד המילואים במשרד הביטחון טלפון 1111 שלוחה 4.

ניתן גם לפנות אל מוקד ההסתדרות – "מגויסים למענכם", לסיוע וייצוג משפטי חינמי למשרתי המילואים ומשפחותיהם – *2383 או באתר

https://meguyasim.histadrut.org.il/

במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים אין למנות את 30 הימים שלאחר תום שירות המילואים כלומר תקופת ההודעה המוקדמת תתחיל רק לאחר שחלפו 30 ימים מסיום שירות המילואים.

במידה וניתנה הודעה מוקדמת לפני שירות המילואים תיעצר תקופת ההודעה המוקדמת עם תחילת השירות והיא תימשך לאחר שחלפו 30 ימים מתום השירות.

על מעסיק בפועל חל איסור לגרום לכך כי קבלן כוח אדם יפטר עובד בניגוד להוראות חוק חיילים משוחררים. אם ועדת תעסוקה קבעה כי עובד פוטר בניגוד לחוק על המעסיק בפועל להוכיח כי לא הוא שגרם לפיטורי העובד. בידי ועדת התעסוקה הסמכות ליתן צו העסקה המורה להחזיר את העובד לעבודה ו/או לקבוע פיצוי.

יצוין כי הוראות חוק חיילים משוחררים לא יחולו על פיטורים של עובדי קבלן כוח אדם בתום תקופת העסקה של 9 חודשים (או 15 חודשים לפי העניין) בה מועסק עובד על ידי קבלן כוח אדם, אלא אם קבעה ועדת התעסוקה אחרת, מטעמים מיוחדים שירשמו.

היעדרות עובד מעבודתו לרגל שירות מילואים לא פוגעת ברציפות תקופת העבודה. לפיכך, תקופת השירות במילואים מהווה חלק מוותק העובדים לעניין זכויות כגון: חופשה שנתית, דמי מחלה או פנסיה.

עובד שקיבל צו קריאה לשירות מילואים צריך ליידע על כך את המעסיק ככל האפשר בנסיבות העניין ובתוך זמן סביר מקבלת הצו. 

עובדים רשאים להיעדר שעה אחת ביום ללא ניכוי משכר עבודה, בתקופה שבה בן או בת הזוג שלהם שוהים בשירות המילואים ובתנאי שתקופת המילואים של בן/בת הזוג לא תפחת מ 5 ימים, לעובדים ילד שטרם מלאו לו 13 שנים הנמצא עמו, העסקה במשרה מלאה, הודעה למעסיק על מימוש הזכות והצגת אישור המעיד על שירות המילואים, הזכאות אינה בנוסף לזכאות לשעת הורות.

 

חלה על כל מי שנקרא לשירות מילואים פעיל, כולל בצו חריג כגון צו 8 ומי ששירת שירות יומי או חצי יומי (שירות מילואים המתחיל לאחר השעה 16 ונמשך עד 6 שעות הכולל זמני נסיעה), מי שנקרא לאימון על פי חוק שירות עבודה בשעת חירום, בני נוער ועובדים שהשתתפו בחינוך קדם צבאי (גדנ"ע).

מי לא זכאי 

שוטרים, סוהרים ואנשי משמר הכנסת מקבלים שכר ממשרד האוצר ולא מהמוסד לביטוח לאומי.

·  החל מ 1.1.2024 סכום התגמול המקסימלי ליום מילואים הוא 1,634.33 ₪, ועבור חודש מילואים – 49,030 ₪

· סכום התגמול המינימלי הועלה ל –  310.52 ₪ ליום ו-9,316 ₪ לחודש החל מ 1.1.2024.

בהתאם לאתר הביטוח הלאומי:

·  שכירים – שכר ברוטו החייב בדמי ביטוח ב- 3 חודשים שקדמו למילואים חלקי 90, לא פחות מהמינימום ולא יותר מהמקסימום.

·  עצמאים – ההכנסה החייבת בדמי ביטוח ב- 3 חודשים שקדמו למילואים בתוספת 25%, חלקי 90 לא פחות מהמינימום ולא יותר מהמקסימום.

·  עצמאים וגם שכירים – צירוף שני החישובים לעיל (שכר ברוטו החייב בדמי ביטוח ב- 3 חודשים שקדמו למילואים חלקי 90 בצירוף ההכנסה החייבת בדמי ביטוח ב- 3 חודשים שקדמו למילואים בתוספת 25%, חלקי 90), לא פחות מהמינימום ולא יותר מהמקסימום.

בחישוב יילקחו בחשבון דמי מחלה, דמי לידה, תמורת חופשה, תגמולי מילואים, דמי אבטלה ודמי פגיעה בעבודה.

*** תגמול באשר לשירות מילואים של חלק מהחודש, מקרים נוספים (סטודנטים/ מובטלים) ו/או עובדים ששכרם עלה  החל מ 1.1.2022 ראה הסבר וחישוב באתר הביטוח הלאומי.

*** ניתן לבדוק סכום התגמול המשוער במחשבון המוסד לביטוח לאומי באתר.

משרתים במילואים  – 

·  בעקבות המלחמה ולאור גיוס המילואים הנרחב ביטוח לאומי קבע כי רוב (ר' חריגים באתר הביטוח הלאומי) משרתי המילואים במלחמת חרבות ברזל יקבלו את תגמול המילואים באופן אוטומטי לחשבון הבנק שלהם, בתחילת כל חודש (תשלום ראשון – תחילת נובמבר) ולא בתום תקופת השירות כפי שהיה עד היום וזאת ללא הצורך בהגשת התביעה.

·  תשלום התגמול יתבצע בהתאם למעמד העובד – 

שכירים – תגמול המילואים ישולם למעסיקים והעובדים ימשיכו לקבל שכר רגיל  מהמעסיק ללא שינוי.

עצמאים – קבלת תשלום אוטומטית מספר ימים לאחר קבלת האישור מצה"ל.

מי שסיים את השירות במהלך חודש אוקטובר- יקבל תקבול מספר ימים לאחר תום השירות.

מי שתקופת השירות תמשיך גם בחודש נובמבר – יקבל את התגמול של חודש אוקטובר בתחילת נובמבר.

אזרחים שלא עובדים וסטודנטים – קבלת תשלום אוטומטית בתחילת חודש נובמבר מבלי להגיש תביעה.

·  תביעה לתגמול מילואים יש לעשות באמצעות תביעה אישית או באמצעות המעסיק, בהתאם למעמד בביטוח הלאומי (ר' פירוט באתר הביטוח הלאומי תחת קצבאות והטבות/ מילואים/ אופן הגשת התביעה).

·  לתגמולים נוספים ומיוחדים למשרתי המילואים יש לפנות לאתר הביטוח הלאומי וחוק שירות מילואים. 

·    יתבצע באופן אוטומטי לחשבון הבנק בתחילת כל חודש מבלי להגיש תביעה.

·    בשלב הראשון קבלת תשלום לפי ימי השירות בפועל בכל חודש ואת התשלום עבור תוספת הימים בשיעור 40% המשולמת בשגרה תינתן בסיום השירות.

·  שכירים המקבלים את התגמול בעד המילואים מהמעסיק דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה ינוכו על ידי המעסיק בדיוק כפי שהיו מנוכים משכרו.

במקרים בהם עובדים שכירים מגישים תביעה אישית, ינוכו דמי ביטוח בריאות בלבד.

·  עובדים עצמאיים מגישים תביעה אישית לא ינוכו להם דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה בעת תשלום התגמול, אלא בשלב החישוב הסופי כשתתקבל השומה השנתית ממס הכנסה.

·  ניכוי מס הכנסה יבוצע מהתגמול בהתאם ללוח המס לניכוי משכר העבודה.

·  אם המעסיק והעובד או רק המעסיק נהגו לשלם התשלומים לקופ"ג, לביטוח פנסיוני, לקרן השתלמות, לקופת פיצויים או לכל קרן או קופה אחרת כיוצא באלה, הם חייבים להמשיך ולשלם תשלומים אלה.

·  המעסיק מחויב להפריש את חלקו ולנכות מהעובד את חלקו של העובד כאשר יש להפריש את אותן הפרשות המנוכות מהשכר הרגיל של העובד לאותה תקופה ולא מסכום התגמול שעשוי להיות כגבוה מהשכר הרגיל.

·  חשוב – המוסד לביטוח לאומי לא מנכה מתשלום עבור ימי המילואים חובות קודמים. 

·  שיפוי למעסיק –  המוסד לביטוח לאומי ישפה מעסיק של עובד (למעט עובד של מעסיק ציבורי) בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד (שלא יעלה על גובה התגמול המירבי ע"פ החוק) כפול מספר ימי שירות המילואים שביצע העובד, וזאת בשל תשלומים ששילם המעסיק לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, ועל תשלום דמי ביטוח ששילם בעד העובד, לגבי תקופת שירות מילואים אשר בוצע החל מ 7.10.23 ועד 31.12.2024.

·  החוק קובע כי יש לשלם את התגמול למי ששירת במילואים, גם אם ההכנסה שלו לא פחתה בגלל השירות.

·  למי שעבד ביום מסוים וביצע שירות מילואים מעבר לשעות העבודה, או שירת בימי המנוחה השבועית שלו, ישולמו שכר עבודה הרגיל וגם תגמול המילואים.

·  שכר העבודה ישולם לעובד במועד הרגיל, גם בתקופת המילואים.

·  ההפרש בין התגמול ששילם הביטוח הלאומי לבין התשלום ששולם לעובד על חשבון התגמול – יועבר לעובד.

לחיילי מילואים באמצעות כרטיס רב קו ומי שבוחרים להגיע ברכב פרטי זכאים להחזר חלקי עבור הוצאות הנסיעה – ר' פירוט נוסף באתר המילואים של צה"ל.

משרד הביטחון וצה"ל הקימו את הקרן להוקרה, סיוע ותגמול למשרתי ומשרתות המילואים. החל מ 15.11.2023 ניתן להגיש אליה בקשות שונות לפיצוי, ובין היתר בגין אובדן/פגיעה בהכנסה של בן/בת זוג של משרתי מילואים בצו 8 בעת המלחמה, כאשר הפגיעה או אובדן ההכנסה הם כתוצאה משירות המילואים של בן/בת הזוג, ושלהם לפחות ילד אחד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21.

הפיצוי יינתן גם לבן או בת זוג לשעבר ששותפים לגידול הילד עם משרת המילואים או לבן משפחה אחר אם הוא הורה יחידני.

ניתן להגיש לקרן בקשות לפיצוי נוסף, כגון החזר חד פעמי על בעלי מקצוע בתקלות בית שוטפות בגובה עד 500 ש"ח למשק בית.

קבלת הפיצוי מותנית בקריטריונים שונים, כגון, שירות מילואים מעל 8 ימים, אי מתן כפל פיצויים ועוד, כמפורט באתר הקרן המופיע באתר המילואים או בטלפון 1111 שלוחה 4.

איסור פיטורי עובדים שהם בני זוג או שההורה האחר של ילדם משרתים כחיילים (סדיר, קבע ומילואים) או של מי שמנוי בסעיף 11 לחוק בשל היעדרות לצורך השגחה על ילדיהם הנמצאים עימם, השגחה עקב שירות בן הזוג או ההורה האחר במילואים.

המנויים בסעיף 11: מי שנקרא בצו שירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, שוטרים, סוהרים, עובדי שב"כ ומוסד, חבר ארגון עזר לפי חוק ההתגוננות האזרחים ועובד בגוף הצלה כהגדרתו בפקודת המשטרה וביניהם מד"א וכבאות והצלה.

הוראת השעה חלה מיום 7.10.23 עד 7.1.24 ולשר העבודה יש סמכות להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה. – הוארך עד ל 6.10.2024.

תשומת הלב לכך כי חל איסור פיטורי בני זוג של משרתי מילואים גם מכוח התיקון לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) בתנאים כמפורט בתיקון. ר' בהמשך.

איסור פיטורין בשל שירות המילואיםלכל מעסיק (לרבות במדינה) חל איסור לפטר עובד בשל שירות במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות שירות המילואים או משכו. פיטורים כאלה, אם נעשו – בטלים. לעניין זה יחולו הוראות החוק הנוגעות להליך בפני ועדת התעסוקה במשרד הביטחון, ובהליך מולה, על המעסיק מוטל נטל הראיה להוכיח שהפיטורים אינם קשורים לשירות המילואים.

בנוסף – איסור פיטורין והוצאה לחל"ת במהלך תקופת המילואים (הוראת שעה עד 31.12.25) – לא יפטר מעסיק עובד שעימו ילד ולא יוציא לחופשה ללא תשלום (חל"ת) עובד שעימו ילד במהלך תקופת שירותו במילואים של בן הזוג של העובד או במהלך תקופת שירותו במילואים של הורהו האחר של ילדו של העובד, אלא אם ניתן היתר לכך מועדת התעסוקה, ובכפוף לכל התנאים הבאים:

  • שירות המילואים הוא בנסיבות חירום לפי ס' 8 לחוק שירות המילואים או שירות המילואים משכו בפועל או משכו הצפוי הוא 21 ימים לפחות.
  • העובד הודיע למעסיק בכתב לגבי שירות המילואים לא יאוחר מ – 3 ימי עבודה מהמועד שבו המעסיק הודיע לעובד על הכוונה לפטרו או ולהוציאו לחל"ת.

הגדרת ילד – מי שטרם מלאו לו 14 וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד.

עובד שעימו ילד – כולל עובד שהוא אומן ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופה הרלוונטית מתגורר אצלו ילד לפי חוק אומנה לילדים.

איסור פיטורין והוצאה לחל"ת ללא היתר 14 ימים לאחר תום המילואים – הגנה נוספת מפני פיטורים והוצאה לחל"ת ללא היתר בתנאים כאמור חלה גם לתקופה של 14 ימים לאחר תום שירות המילואים של בן הזוג (הוראת שעה בתוקף עד 31.12.24 ).

הוצאה לחל"ת הינה – חל"ת והארכת חל"ת לתקופה שהיא אחת מאלה:

  • תקופה לא מוגבלת בזמן.
  • תקופה רצופה של 30 ימים לפחות.
  • תקופה של פחות מ- 30 ימים, ובלבד שבמהלך החודשיים שקדמו לאותה חופשה שהה העובד בחל"ת, וסך התקופות של החופשות ללא תשלום כאמור הוא 30 ימים לפחות.

היתר פיטורין מועדת התעסוקהועדת התעסוקה לא תיתן היתר פיטורין אלא לאחר שנתנה   לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, ולאחר שהמעסיק הוכיח שאין קשר בין הפיטורים  לבין שירות המילואים של בן זוגו של העובד או הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי ביצוע העבודה בשל כך.

היתר להוצאת עובד לחל"תועדת התעסוקה לא תיתן היתר להוצאת עובד לחל"ת כאמור, אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו והתקיים אחד מאלה:

  1. המעסיק הוכיח שההוצאה לחל"ת אינה קשורה לשירות המילואים של בן זוגו של העובד או של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי ביצוע העבודה עקב כך, ובלבד שהוועדה מצאה כי ההוצאה לחל"ת נעשתה בהסכמת העובד.
  2. הוועדה מצאה כי העובד מעוניין לצאת לחל"ת אף אם הוא בקשר עם שירות המילואים והמעסיק והעובד הסכימו להוצאה לחל"ת.

מצאה וועדת התעסוקה שהפיטורין או הוצאה לחל"ת כאמור, נעשו בניגוד לחוק ו/או ללא קבלת היתר היא רשאית לפסוק פיצויים כמפורט בחוק (5 משכורות או סכום השווה ל 5 פעמים השכר הממוצע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, לפי הגבוה מהם, אך הוועדה רשאית לפסוק פיצויים בסכום אחר, מטעמים מיוחדים שירשמו).

עובדות ועובדים שיש להם ילד/ה מתחת לגיל 13 זכאים להיעדר מהעבודה שעה ביום בתקופה שבני זוגם נמצאים במילואים – בהתאם לתנאים כגון: מדובר בשירות מילואים מעל 5 ימים, העובד/ת מועסק/ת במשרה מלאה ועוד. הזכות הינה להיעדרות בתשלום שכר ללא הפחתה מכסת החופשה או המחלה של העובד/ת. כמו כן הזכות אינה באה בנוסף לזכות אחרת שיש להורים להיעדרות בתשלום.

ימי היעדרות לעובד בגין שירות מילואים של בן/בת הזוג – בנוסף, בעקבות הסכם קיבוצי שנחתם בין ההסתדרות לבין נשיאות המגזר העסקי שתוקפו עד 31.12.24, ואשר ניתן לו צו הרחבה,  בתקופת ההסכם יהיה בן הזוג של משרת מילואים זכאי לתוספת של עד 8 ימי היעדרות בתשלום, בהתאם לתנאים והנסיבות המפורטים בהסכם